פגשנו את החוקר והסופר ישראל שפירא לרגל השקת ספרו החדש “סודות המכבים” המוקדש לעילוי נשמתו של חוקר ארץ ישראל זאב חנוך (ז’אבו) ארליך הי”ד שנפל בקרב בלבנון לאחרונה.
במהלך המחקר שלך על קברי החשמונאים, נחשפת למסורות, מקורות עתיקים וממצאים שונים.
איזה ממצא או סיפור הפתיע אותך במיוחד ושינה את הדרך שבה ראית את הנושא?
“המסורת שכבשה אותי במיוחד היא מתוך ספר של רב הונגרי חסידי, שנרצח בשואה. אותו רב מתאר עלייה לקברי המכבים בארץ ישראל, אך לא מציין את המיקום המדויק. מה שייחודי הוא שהספר מצטט מסורת מוסלמית, לפיה ברגע שיהודים יתיישבו במודיעין – תבוא הגאולה. החיבור בין רב חסידי מהונגריה למסורת מוסלמית ומקובלים, כשאיני יודע האם הוא עצמו ידע מיקום מדויק של מודיעין היה עבורי נקודת מפנה שהניעה אותי לחקור את הנושא.
מאז, בכל חנוכה אני מקפיד לבקר בכל אחד מעשרת האתרים האפשריים כמבואר בספרי המזוהים עם קברי החשמונאים, וממשיך לחקור את הסברה והמסורת”.
בספר אתה מתאר את המתח המתמיד בין המחקר האקדמי לבין המסורת העממית.
איך אתה רואה את הקשר בין השניים? האם יש לדעתך דרך לגשר על הפערים הללו?
“לדעתי, לא חייבת להיות סתירה בין המחקר האקדמי למסורת. האקדמיה חוקרת את ההיסטוריה אך פעמים רבות מסתמכת רק על ראיות מוחשיות. מנגד, המסורת אינה בהכרח בודקת ‘אם זה נכון’, אלא חוקרת את המנהגים עצמם, את מה שעושים בפועל.
בספר אני משלב בין השניים – אני מתאר מצב קיים של עלייה לרגל, אולם עוסק במחקר האקדמי במטרה להבין היכן מודיעין העתיקה וקברי החשמונאים.”
בשנים האחרונות, אנו רואים עלייה בהיקף הביקורים באתר ביער בן שמן, המזוהה כ”קבר מתתיהו”.
למה לדעתך יש משיכה כל כך חזקה למקום הזה, גם כשעדיין יש ספקות לגבי המיקום ההיסטורי המדויק?
“הציבור רגיל לנסוע לצפון – לקברי צדיקים ולמקומות הקדושים. השליחות שלי היא להחזיר את תשומת הלב למקומות ההיסטוריים כאן במרכז הארץ, כמו לוד, למשל. רבים שוכחים שלוד ובני ברק הן ערים תנאיות, חלק מהמורשת היהודית העמוקה שלנו.
כשהציבור מצא מקום כמו ‘קבר מתתיהו’ ביער בן שמן, שיש הסוברים שהוא המקום הנכון, למרות שהמיקום המדויק עדיין שנוי במחלוקת – הייתה משיכה טבעית לאתר. הכמיהה למקומות כאלה היא חלק בלתי נפרד מהחיבור שלנו להיסטוריה ולמורשת”.
החשמונאים נתפסים כסמל לגבורה, מאבק רוחני וצבאי, ולחיבור לארץ ישראל.
מה לדעתך ניתן ללמוד מהמורשת שלהם כיום, בתקופה של אתגרים לאומיים וחברתיים?
“המורשת שלהם רלוונטית מתמיד. המלחמה שלהם לא הייתה על שליטה באדמה, אלא מלחמה רוחנית – נגד ההתייוונות, נגד השחיקה בזהות ובאמונה.
גם היום, יש לנו מלחמות על הזהות היהודית שלנו, לפעמים בלי שנשים לב לכך. אנחנו רגילים לחשוב שמלחמה היא רק ‘הגנה על האדמה’, אבל האמת היא שהאתגרים מתחילים קודם כל בשמירה על הרוח, על הדעת ועל המורשת שלנו”.
הספר מוקדש לעילוי נשמתו של זאב חנוך ארליך הי”ד.
נשמח אם תספר לנו עליו ועל הקשר שלכם.
“הספר נולד לפני כארבע שנים, כתוצאה מסיור של יום שלם שערכתי עם ז’אבו באזור יער בן שמן. סיור של שמונה שעות שלא הספיק להכיל את כל מה שהיה לו לומר וללמד.
התחלנו מהאתרים הפשוטים ביער והמשכנו הלאה, אל מעבר לגדרות, לכפר העתיק אל-מידיה. ז’אבו האמין שאנחנו לא יודעים היכן נמצאת מודיעין העתיקה, וכל ההשערות הן בגדר ניחוש. אבל זה לא מנע ממנו בכל שנה לחזור לאותם מקומות עם מטיילים וללמוד את הנושא לעומק.
הוא היה אדם של תורה, של חיבור למציאות ושל אהבה אמיתית למורשת החשמונאים ולארץ ישראל. הספר הוא מעין סיכום של אותו סיור ושל הרוח הגדולה שהוא הביא עמו”.
