חובבת קלאסיקות שכמוני: הקפות ביער והיום אינו כלה
בכל ספר שלי ישנה דמות שאני מזדהה איתה, שהיא למעשה קצת אני. בד״כ מדובר בגיבורים שהולכים נגד הזרם…
אישה אמרה לי פעם שבכל פעם כשהיא מגיעה לירושלים ורואה את הר הבית היא ממש חווה אותו אחרת לאחר שקראה את ״עד שינוסו הצללים״. מרגש לא?
הייתי ציירת
הייתי ממש שמחה לשבת לארוחת ערב עם הרב חיים סבתו. אדם מרשים מאד.
לדעתי יתפכח מהפוסט – מודרניזם ויחזור מעט אחורה לדמויות מופת וכתיבה אידיאליסטית.
בכוח השבועה, שלהי קיץ ועוד.
