שמי גלעד שמאע, בן 54 נשוי ואב לתשעה ילדים. פסיכותרפיסט וגרפולוג אני עוסק בהכשרת מטפלים ומאמנים, ומחבר ספרים מקצועיים בתחום האימון והטיפול. יש לי גם אהבה ליכולות קצב וריקוד, שלי שנולדו מתוך ילדות מאתגרת להורים גרושים. חיי האישיים והמקצועיים הם מסע מתמשך של למידה וצמיחה.
הספר האהוב עליי הוא “מסילת ישרים” של הרמח”ל. בהקדמתו, הרמח”ל כותב כי התועלת מהספר לא תושג בקריאה חד פעמית. כל פעם שאתה חוזר לקרוא בו, אתה מגלה חידושים ותובנות שלא הבחנת בהן קודם. זהו ספר שמלמד אותי לשוב ולחקור את עצמי בכל שלב בחיים.
בספריי יש דמות דמיונית בשם גברת שוורצברגנוביץ. היא מין דמות שאפשר לשחרר עליה את כל הכעסים והתסכולים. למרות שהיא לא אמיתית, היא משמשת כלי חשוב עבורי ועבור הקוראים שלי לשחרור לחצים ולבחינת דפוסי חשיבה והתנהגות.
באחד מספריי הייתה טעות דפוס, ואישה אחת ניגשה אליי והעירה לי על כך. חייכתי ואמרתי לה שהיא צודקת, זו אכן טעות. כששבועיים לאחר מכן היא חזרה אליי, היא אמרה שהחיוך שלי והאופן שבו קיבלתי את הביקורת לימדו אותה שיעור גדול: לא נורא אם טועים. זה היה רגע משמעותי עבורי.
אני לא מגדיר את עצמי רק כסופר. אני קודם כל מאבחן, מאמן, מטפל וגרפולוג. הכתיבה שלי נובעת מהעבודה המקצועית שלי, ורוב הספרים שכתבתי הם ספרים מקצועיים שנועדו להעשיר את תחום הטיפול והאימון.
הייתי שמח לשבת עם Irvin D. Yalom (ארווין יאלום). אני מאוד מעריך את הכנות שלו ואת הספרים הרבים שחיבר, כמו “מתנת התרפיה” ו”תלין האהבה”. הוא מצליח לשלב עומק רגשי ורוחני בצורה מעוררת השראה.
עתיד הספרים נראה לי קצת מאתגר. אנשים היום פחות סבלניים לקריאה, אבל אני מאמין שהספר תמיד יישאר ידידו הטוב של האדם. אין תחליף לתחושה של ללכת לישון כשספר טוב נמצא לידך – בין אם זה הרמב”ם או סופרים ענקיים אחרים. הספרים מלווים אותנו במסע החיים, ואני מקווה שהם ימשיכו לגעת בלבבות.
